תחילתו של עידן חדש

Peter Drucker   כתב ב 1993 : "בהיסטוריה של העולם המערבי מתרחשת מדי כמה מאות שנים טרנספורמציה חדה. השינוי מתרחש במשך כמה עשרות שנים, החברה מארגנת את עצמה מחדש, משתנים ראיית העולם, הערכים הבסיסיים, המבנה החברתי והפוליטי, האמנות משנה כיוון ומתארגנים מחדש מוסדות המפתח של החברה, חמישים שנה מתחילת השינוי, יש עולם חדש."

כל החוקרים והמנתחים את עולמנו היו מאוחדים בדעתם שאנחנו נמצאים במעבר בין שני עידנים, העידן התעשייתי שמסיים את חייו והעידן הדיגיטלי שחוקיו ומוסדותיו עדיין לא נקבעו.ההתפתחויות המהירות במדע וטכנולוגיה והתהליכים החברתיים והפסיכולוגיים שבאים בעקבותיהם ומשלימים אותם, משנים היום את פני החברה האנושית. הכלכלה, הפוליטיקה והמלחמה משתנים בצורה קיצונית.הטרנספורמציה הזו מהווה מעבר מהעידן התעשייתי שנמצא אתנו מאז המאה ה – 18 ואופיין בייצור סחורות וחקלאות, לעידן הידע, שבו הפעילות האופיינית המרכזית של החברה המודרנית היא יצירה, יישום והפצה של ידע.העידן החדש יכול להעצים את האנושות, להביא דמוקרטיה למקומות העבודה ואולי אפילו לעולם וליצור מערכת של דו קיום עם הטבע.מאידך, כל התפתחות דרסטית בציויליזציה מכילה תהליכים שמביאים הרס לחברות שבהן היא מתרחשת.אנחנו נמצאים בנקודה שבה השיטה הישנה כבר איננה עובדת והשיטה החדשה עוד לא הוקמה.
ננסה לתפוס את התמצית של השינוי הזה, אפיו, משמעותו והשפעתו על חיינו, כדי שנוכל להבין כיצד החדשות של היום יום נכנסות לתמונה רחבה יותר וכיצד ניתן לנצל מגמות אלו לטובתנו האישית.

אחד ממנועי הציויליזציה האנושית החזקים ביותר הם מדע וטכנולוגיה ואולי החשוב שבהם הוא המצאת המחשב האישי.רבים משווים את המצאת המחשב להמצאת הדפוס בשנת 1450. תארו לכם את ימי הביניים. אירופה שקועה בבורות, מחלות ועריצות, קומץ אנשים שולטים בעזרת אליטות משכילות שחושבות את עצמן לשומרות הידע האנושי שהועבר אליהן ממסורות יווניות ורומיות ודתיות עתיקות.הן משמרות את הידע הזה ע"י נזירים שמעתיקים כל אות יקרה ביד.ואז נכנס לתמונה אדם בשם יוהאן גוטנברג שממציא את הדפוס. הוא מעתיק את כל 1282 עמודיו של הספר היחידי שהוא באמת מכיר – התנ"ך.הדפוס הוא רעיון נחמד, אבל יש בעיה, רב האנשים אינם יודעים לקרוא ואף אחד כמעט אינו יודע מה לכתוב, כי לאף אחד אין מושג לגבי ספרים מחוץ לתנ"ך, בכל זאת מתחילה להיבנות מערכת החינוך ותרבות הספר. למעט כמה יוצאות מהכלל, האוניברסיטאות באירופה נוסדו בעקבות המצאת הדפוס.תוך זמן יחסית קצר יכולים המוחות המבודדים באיפורה של ימי הביניים לתקשר ולהחליף ידע, זה מוביל להתפוצצות חסרת תקדים של פריצות דרך מדעיות, המצאות חדשות, צורות חדשות באמונה הדתית וצרכים חדשים בחשיבה האנושית.כאן מתחילה הפעילות האינטלקטואלית שיצקה את היסודות של העולם המודרני, תקופה זו נקראת "הרנסנס".הרנסנס שינה את תרבות המערב, אך התנועה הבאה – במאה ה 18 – תנועת ההשכלה, שינתה את מוסדות הציבור. המספר ההולך וגדל של אנשים משכילים עבר מספרים לעיתונים, ראה בידיעת קרוא וכתוב זכות אנושית בסיסית, מרד בשלטון הישן והקים את המוסדות של הדמוקרטיה הייצוגית ששולטים עד היום. באותה תקופה – המאה ה 18 – הומצא גם המנוע שדחף את הכלכלה והחברה של העידן התעשייתי, היות וכולם היו בנויים באותו מבנה היררכי.האנשים בראש המערכת (השלטונית, החינוכית, הארגונית) היו המשכילים יותר והיו אמורים לדעת יותר. הם היו אמורים לנהל או לחנך או ליידע את האנשים בתחתית ההיררכיה, שידעו מספיק כדי להפעיל את המכונות (חשבון בסיסי וקצת קריאה).

אינפורמציה זרמה מלמעלה למטה בכיוון אחד בלבד ובמטרה אחת בלבד – שליטה.השיטה עבדה לא רע עד שנות החמישים של המאה העשרים, אפילו השינויים הטכנולוגיים העצומים של המאה העשרים – המכוניות, המטוס, הנשק הגרעיני, טיסות החלל, הטלוויזיה, או השינויים הגיאופוליטיים – קומוניזם, פשיזם, נפילת האימפריות, שחרור האישה, או השינויים הדמוגרפיים – אוכלוסיית העולם הוכפלה פי 4 במאה שנה, תוחלת החיים עלתה ב 15 שנה.כל אלה לא שינו את המוסדות החברתיים שנבנו והותאמו לצרכים של העידן התעשייתי.מבנה השלטון, החינוך, העסקים, הצבא והדת – כולם נשארו אותו דבר וכולם עומדים להשתנות בשנים הקרובות.Every breakdown is an opportunity for a breakthroughבעולם היום ישנן מגמות שהולכות לחולל שינוי בכל תחומי החיים שלנו, בתי הספר, העבודה, הממשל והדת.רבים רואים במחשב האישי ובהמשכו – הטכנולוגיה הדיגיטלית – את הכלי שיביא לטרנספורמציה זו. הטכנולוגיות הדיגיטליות החדשות נמצאות בבסיס כלים תקשורתיים המרחיבים מאוד את עוצמתו של היחיד, הוא יכול עתה לתקשר עם מיליוני אנשים מסביב לעולם במחיר אפסי.טכנולוגיות אלה יכולות לקשר בין מיליוני מוחות (לא אלפים כמו הדפוס), הן מאפשרות תקשורת מיידית ונגישות כמעט לכל הידע האנושי הקיים. בניגוד למילה המודפסת הכלי הזה הינו אינטראקטיבי.מה יקרה כתוצאה מחילופי רעיונות גלובליים אלה? באילו פריצות דרך יצירתיות ואינטלקטואליות נזכה? יש החושבים על העולם שלנו במונחים של "גאיה" אלת הארץ (earth) ביוון העתיקה. הבה נחשוב על כדור הארץ וכל מה שבתוכו, עליו ומסביבו – כאורגניזם אחד.נחשוב על האוקיינוסים והדגים, העצים, החרקים ואפילו האוויר, כאברים בגוף, נכלול אותנו – אנו תאי המוח.הבעיה היא שלגאיה אין מוח, יש לה ביליונים של תאי מוח, אך אין לה מערכת עצבים אמיתית שתקשר ביניהם.כאן נכנסים לתמונה האינטרנט והרשת הגלובלית להעברת מידע שבסופו של דבר תחבר בין כולנו, היא תספק את המערכת העצבית שתאפשר לכדור הארץ "לחשוב".כפי שאומרת תיאורית המורכבות (complexity theory) מערכות מורכבות יכולות להפגין איפיונים שלא היינו יכולים לצפות או לחזות מהתנהגותם של היחידים שמרכיבים את המערכת., עושר האינטראקציות במערכות מורכבות מאפשר למערכת השלמה ארגון עצמי ספונטני(spontaneous self organization) (ציפורים נודדות למשל מתאימות את עצמן לשכנותיהן ויוצרות יחד פעילות להק חיננית ויעילה ששום ציפור בודדת לא יכלה לתכנן).תיאורית המורכבות מציעה מודל של שינוי חברתי קו-אבולוציה coevolution (התפתחות ביחד) שנותן תאור מתוחכם יותר של החיים מאשר מודל התחרות (competition) או מודל שיתוף הפעולה (cooperation).קשה מאוד לחזות היום את התוצר הסופי של המהפכה שאנחנו עוברים, כפי שקשה היה לנבאב 1450 את השפעת הדפוס על חיי התרבות באירופה ואחר כך בעולם כולו, לא כל שכן לדמיין את ההמצאות של ליאונרדו דה וינצ'י, את האמנות של מיכאל אנג'לו או את פריצת הדרך של גלילאו.בכל זאת יש כיוונים ומגמות די ברורים שיכולים לתת לנו אינדיקציה לאן החברה האנושית מתפתחת.